ד"ר יוסף רחמים - רפואה משלבת - רפואה משולבת טיפולים בהתאמה אישית

רינו סינדרום -Raynaud's Phenomenon

תופעת רינו היא תסמונת שכיחה בה קצות אצבעות הגפיים קרות ומשנות את צבען בעיקר במצבי קור ודחק

התסמונת יכולה להיות ראשונית או משנית למחלות, סוגי עבודה ותרופות. מספר מנגנונים מוצעים כסיבה להופעת התופעה, ומספר קבוצות של תרופות מוצעות כטיפול בה, רינו משנית למחלות שונות ובעיקר לסקלרודרמה  ראו בהמשך המאמר עלולה להוביל לנמק של קצות האצבעות.

תופעת רינו (Raynaud's Phenomenon) היא תסמין קליני שכיח המתבטה בהתכווצות של כלי דם באצבעות הידיים והרגליים, בעיקר בעת קור או במצבי דחק (Stress). התופעה אובחנה לראשונה ב-1862 על ידי Maurice Raynaud.

 

סימפטומים של המחלה כיווץ כלי דם בקצות האצבעות בליווי הופעת חיוורון, כיחלון ותחושת מלאות או מתיחות של האצבעות.


שכיחות תופעת רינו
תופעת רינו שכיחותה המדויקת בכלל האוכלוסיה אינה ברורה. התופעה מופיעה בעיקר בנשים, ועל פי מחקרים שונים שכיחותה היא % 20%-6 בנשים ו-% 12%-3 בגברים. תיתכן משפחתיות, המרמזת על הקשר גנטי לתופעה. כמו כן, יש שינויים גאוגרפיים בשכיחות התופעה. הדעה הרווחת, על פי מספר עבודות, היא ששכיחות התופעה גדולה יותר באזורים גאוגרפיים קרים.


מיון תופעת רינו

נהוג לחלק את הסוגים השונים של התופעה לשתי קבוצות להלן:

·       מחלת רינו ראשונית מחלה שמופיעה ללא גורם ברור ולא על רקע של  מחלה ראשונית מאובחנת. רינו ראשונית מתרחשת בעיקר בנשים מתחת לגיל 30 והתסמינים של התופעה מתעצמים במעשנים ובעקבות צריכת קפאין. ככל הנראה מדובר על תופעה גנטית אם כי טרם התגלו הגנים הקשורים לתופעה.

·       מחלת רינו שניונית מחלה שמופיעה בעקבות מחלה ראשונית או בעקבות סיבה ידועה וברורה כלשהי. בין היתר מדובר על מחלות אוטואימוניות כמו למשל סקלרודרמה או זאבת, מחלות כלי דם חסימתיות כמו למשל מחלת ברז'ה, נטילת תרופות מסוימותזיהומים, מחלות אנטומיות, תנאי סביבה מסוימים או מחלה המטולוגית.

 

ב-1992 נקבעו הקריטריונים למחלת רינו ראשונית והם:

1.     היסטוריה ברורה של התקפי חיוורון או כיחלון בקצות הגפיים ללא נוכחות מחלת כלי דם היקפית וללא עדות לנמק; תקינות הנימיות בהסתכלות בקפילרוסקופ בבסיס הציפורן;

2.     כייל נוגדני ANF נמוך (קטן ממיהול של 1/100) ושקיעת דם תקינה.


 

ישנה חשיבות עליונה לאבחן בראש ובראשונה האם מדובר על מחלת רינו ראשונית או שניונית , יש להתחקות אחר תסמינים שיכולים להעיד על ארתריטיס או וסקוליטיס ובמידת הצורך יש לבצע בדיקות מתקדמות  כגון:

§       בדיקת אולטרסאונד דופלר מאפשרת להעריך את איכות זרימת הדם.

§       ספירת דם מלאה מאפשרת לאבחן מצבים של אנמיה נורמוציטית שיכולה להיות תוצאה של בעיה בכליות או כתוצאה ממחלה כרונית.

§       בדיקת דם לבדיקת רמת האלקטרוליטים להתחקות אחר בעיות בכליות.

§       בדיקה פעילות בלוטת התריס על מנת לשלול מצבים של תת פעילות בלוטת התריס.

§       בדיקה לאיתור דלקת מפרקים שגרונית.

 

בחולי רינו שניונית, נמצא שיש רמות גבוהות של אנדותלין-1. מדובר בחומר פוטנטי ביותר הגורם לכיווץ כלי הדם המופרש על רקע גירוי אנגיוטנסין וזופרסין ו-IGF β (Transforming Growth Factor).

חומר נוסף שיכול להיות בעל משמעות הוא Angiotensin. האנגיוטנסין הוא חומר הגורם לכיווץ כלי דם, ויש לו גם תכונות הגורמות לפיברוזיס יתר.

 

סימפטום אנטומי > זרימת דם מופחתת לקצות אצבעות הידיים ואיסכמיה מקומית שיכולה להוביל לנמק.

 



תופעת רינו קיימת על רקע  עצבי, כלי דם בקצות הידיים מעוצבבים על ידי מערכות סימפתטיות היכולות לגרום להיצרותם או להרחבתם, עצבים פאראסימפתטיים האחראים על הרחבת כלי דם ועצבים תחושתיים שגם להם תפקיד בהרחבת כלי דם.

עירוב מערכת העצבים המרכזית בתופעת רינו נמצא שכ-40%-30% מחולי תופעת רינו ראשונית חווים התקפים בעקבות לחץ נפשי תופעה זו נחקרה רבות, אולם עדיין אינה מובנת במלואה. קצות העצבים חשים את המיקרו-סביבה שלהם, ומפרישים נוירופפטידים, שגורמים שיווי משקל בין המערכות המכווצות והמרחיבות את כלי דם, קיימים מספר גורמים אחרים המשפיעים והם:
א. טסיות הדם - איגור יתר ושפעול יתר של טסיות

ב. בחולי תופעת רינו שניונית, בעיקר בחולי סקלרודרמה, יש הפחתה בתהליך הפיברינוליזיס. בשל כך יש פחות המסה של קרישי דם קטנטנים בעורקיקי הגפיים.
ג. Oxidative Stress - קיימות עדויות לכך שהן בתופעת רינו ראשונית והן במשנית לסקלרודרמה יש שחרור של רדיקלי חמצון שגורמים התכווצות כלי דם, נזק לאנדותל (על ידי חמצון שכבת הליפידים על ממברנת התא) והחמרת איסכמיה. הדבר גורם היווצרות דלקת מקומית שמחמירה את המצב, גורמת לשחרור רדיקלים חופשיים נוספים, וחוזר חלילה.
ד. אסטרוגנים - תופעת רינו יותר נפוצה בנשים, ובעיקר בגילים שבהם הפרשת האסטרוגן קיימת, ולכן יש סברה שלפיה ייתכן שהאסטרוגנים משפיעים על היווצרות המחלה.


טיפול בתופעת רינו
כיום יש אפשרויות טיפול מגוונות בתופת רינו. בחירת הטיפול תיעשה על פי חומרת התופעה ועל פי מחלת הרקע, אם זו קיימת , חולי רינו מתבקשים:

1.     להימנע מלשהות במקומות קרים , תוך הקפדה על לבוש כפפות ונעליים חמות כיסוי הראש .

2.     הפסקת עישון והימנעות מקפאין.

3.     אם יש חשיפה חוזרת לחפץ ויברטורי - הפסקת שימוש בו.


בחולים עם לחץ דם נורמלי מתחילים לרוב טיפול בחוסמי סידן, קבוצת חוסמי תעלות הסידן היא קבוצת התרופות העיקרית בקו הראשון של הטיפול התרופתי בחולי רינו. בחולי תופעת רינו קבוצת חוסמי הסידן מסוג הדיהידרופירידינים היא היעילה ביותר (תרופות, כגון: ניפידיפין, אמלודיפין ופלודיפין).

טיפול ב-NO עדיין לא ברור דיו התפקיד והרגולציה של הפרשת NO בחולים עם רינו, בעיקר משנית לסקלרודרמה,.


פרוסטגלנדינים : מתן פרוסטגלנדינים משפיע על הטונוס הווסקולרי. נוסף על כך, הם מפחיתים איגור טסיות והם משפיעים על עיצוב כל הדם (Vascular Remodeling). לאילופרוסט יש השפעה אנטי פיברוטית.פרט לאילופרוסט, קיימים תכשירים תוך-ורידיים נוספים, כמו האיזופרוסטנול.

 

  הגישה הטיפולית ברפואה משלבת – יוסף רחמים

1.     טיפול בגישת ראומטולוגיה שיקומית

·      עבודה על רקמת פאשיה עמוקה לשיחרור חלבונים,

·      שיפור זרימת דם ,

·      עבודה על שרירי גב לשיפור תפקוד עמוד שדרה ,

·      שיפור תפקוד מערכת עצבית ,

·       שיפור מערכת לימפה

2.     הנעה – שיפור תנועת שרירים וגידים לשיפור זרימת דם ורמת חמצן בדם והגברת אנרגיה

3.     תזונה נכונה - תזונה המשפרת החלמה , מסייעת לשיפור זרימת דם , הפחתת סטרס ושיפור גמישות שרירים ורצועות ושיפור מערכת החיסונית

4.     דמיון מודרךתרגילי הדמיה משפרים את ההחלמה ומאפשרים הפעלה טובה יותר של שרירים רצועות ותרגול פעולות באופן עצמאי , משפר איכות חיים ותחושת ויטאליות של המטופל

5.    טיפול בתדרים - EMS פולסים חשמליים לגירוי השרירים ועיסויים עד להקלה,  פולסים חשמליים לגירוי השרירים ועיסויים עד להקלה..

TENS         - פולסים חשמליים למערכת העצבית להפחתת כאב, הגברת זרימת הדם וזירוז החלמה

6.     דיקור – אקופונקטורה סינית , יפנית , קוריאנית

7.     מגנותרפיה - טיפול במגנטיים רפואיים על מרדיאנים

8.    קנזיוטייפ - לשיפור טווחי תנועה , הפחתת לחץ, תמיכה, הפחתת דלקות, הקניית יציבות ועוד..

9.    ארומתרפיה – לגמישות שרירים רצועות, הפחתת דלקת , שיפור זרימת דם, חימום ושיפור עצבוב , הגנה מפני שינויי מזג אוויר , הפחתת טראומה על השריר הפגוע, הפחתת סטגנציה מקומית

10.  מנורה TDP טיפולית - יעילה וטובה להנעה ,שיקום, מאיץ מטבוליזם, מפחית דלקות ומקל על כאבים. הוכח כיעיל בטיפול בכאבי שרירים, פציעות ברקמות העדינות ועוד...

11.  כוסות רוח - במצבים אקוטיים , מסייעים בשחרור מהיר, הנעת (צ'י) דם לשרירים ופתיחת סטגנציות , כחלק מטיפול מנואלי , במשולב עם דיקור ושמנים אתריים

 

לסיכום
תופעת רינו היא תופעה שכיחה  לרוב מדובר בתופעה ראשונית , כאשר תופעת הרינו היא משנית לפתולוגיה נוספת , היא יכולה להוביל לנמק באצבעות הידיים / רגליים.

קיימות תרופות שונות שבהן ניתן להשתמש כדי לנסות להקל ולרפא את התופעה. מעבר לחוסמי סידן, טיפול באילופרוסט , מומלץ לחולי מחלת רינו להגיע לטיפול מונע תקופתי .  

סקלרודרמה מחלה ראישונית לתסמונת רינו

סקלרודרמה (Scleroderma) מחלה כרונית המאופיינת בהתעבות של העור ופגיעה באיברים פנימיים רבים, בעיקר: מערכת העיכול, הריאות, הכליות והלב.

שם המחלה מרמז על הפתולוגיה העיקרית שלה – סקלרו משמעה התקשחות או התקשות, ודרמיס משמעו עור. בדומה למחלות עור כמו פמפיגוס, פסוריאזיס, או אלופציה אראטה, גם סקלרודרמה היא מחלה אוטואימונית.

סקלרודרמה – מאפייני המחלה

מדובר במחלה בעלת מאפיינים אימוניים שונים. במנגנון שעומד בבסיס המחלה משולבים מספר גורמים: פגיעה בכלי הדם, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון התאית וההומורלית, ופיברוזיס מוגבר (התפשטות והרחבה של רקמת חיבור על חשבון  איברים בגוף).

בבדיקות דם נוכל לראות נוגדנים עצמיים הספציפיים לסקלרודרמה.

פגיעה באיברים בגוף

§       מערכת העיכול – שינויים פתולוגים יכולים להימצא לכל אורך מערכת העיכול , מהפה ועד בפי הטבעת.

§       כליות –תפקוד הכליה נפגע. פגיעה בכלי הדם בכליה גוררת למחלת מיתר לחץ דם והפרשת חלבון בשתן.

§       לב – פגיעה בכלי הדם המוליכים דם ללב ובמערכת ההולכה– הפרעות בקצב הלב, אי ספיקת לב ועוד.

§       עור – התעבות העור גוררת שינויים במראהו ותפקודו. איבוד של בלוטת חלב, שיער, ושינויי צבע בעור..

§       ריאות – הריאות יכולות לעבור פיברוזיס  ובכך נפגעת יכולתם להתרחב ולקלוט אוויר באופן תקין. בנוסף, לחץ הדם הריאתי מתגבר, ופוגע בסופו של דבר בתפקוד הלב והריאות.

 

לעיתים קרובות מופיעה עם סקלרודרמה גם תסמונת רנו – מחסור באספקת דם לקצות האצבעות עם שינויי צבע  (כחול, אדום ולבן). קיומה של תופעת ריינו לא מוגבל למחלת הסקלרודרמה, אך הוא סימן מובהק וראשוני שלה.

 

הטיפול בסקלרודמה הוא טיפול תומך וסימפטומטי – טיפול באיברים שנפגעו ובמחלות שהופיעו בהן. התמודדות עם מחלה כרונית היא קשה, אך ניתנת להקלה  באמצעות טיפול תומך, ייעוץ ותרופות מתאימות.

 

 הגישה הטיפולית ברפואה משלבת – יוסף רחמים

      1.     חיזוק מערכות מפתח בגוף ,

2.     תמיכה רגשית – פרחי בך

3.     ייעוץ תזונתי > בניית מקורות חוזקה פיזיים, אנרגטיים 

4.     חיזוק מערכת חיסונית

5.     חיזוק מערכת הורומונאלית

6.     דיקור

7.     טיפול באמצעות שמנים> ארומתרפיה

8.     טיפול באמצעות צמחי מרפא - חליטות

9.     טיפול תחזוקה מונעת בחלוקה לפי מערכות / איברים המעורבים במחלה

 

 * המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.



בברכת רפואה שלמה ,

ד"ר יוסף רחמים

רפואה משלבת

 

לקביעת תורים והתייעצות

053-7738220



בניית אתרים - טואול