Fibromyalgia דאבת

דאבת השרירים מוגדרת כתסמונת, כלומר אסופה של תסמינים, ולא כמחלה, כיוון שמדובר במצב רפואי שמתאפיין בקבוצת תסמינים אופיינית, ולא ידוע הבסיס הפיזיולוגי-פתולוגי שלו

התסמינים המאפיינים תסמונת זאת הם כאבים מפושטים כרוניים ללא הסבר פיזיולוגי ידוע. כדי שהכאב יענה על דרישות ההגדרה הוא צריך להיות בכל הגוף (פלג עליון ותחתון, מימין ומשמאל) ונמשך 3 חודשים לפחות

פיברומיאלגיה – אנרגיית קור

פיברומיאלגיה? (Fibromyalgia - FM/FMS)
תסמונת הפיברומיאלגיה מתארת מצב שכיח של כאבי שרירים מפושטים ותשישות המופיע אצל 2% מהאוכלוסיה ,'פיברומיאלגיה' הינה כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור הגידים.
מצב זה מוכר כתסמונת מאחר והוא אוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו , תסמין הוא מה שהחולה מדווח עליו לרופא.
פיברומיאלגיה היא תסמונת מבלבלת במיוחד, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים.
פיברומיאלגיה פוגעת בעיקר בשרירים גידים וברקמות המחברות אותם לעצמות , למרות שההרגשה היא שזאת מחלת פרקים, זה אינו סוג של דלקת פרקים והיא אינה גורמת לעיוותים במפרקים

פיברומיאלגיה היא מחלה של רקמות רכות או ראומטיזם של השרירים. ראומטיזם מתייחס לכאב ולקישיון הקשורים בדלקות פרקים ובהפרעות של המפרקים, השרירים והעצמות.

בפיברומיאלגיה יש מצב שכיח של כאבי שרירים מפושטים ותשישות המופעים אצל שני אחוזים מהאוכלוסייה. פיברומיאלגיה היא אוסף של תסמינים המופיעים יחדיו. הפגיעה היא בעיקר בשרירים וברקמות המחברות אותם לעצמות ומלווה לעתים קרובות בראומטיזם של השרירים, בכאב וקישיון הקשורים לדלקת פרקים ובהפרעות של המפרקים, השרירים והעצמות.

בין התסמינים העיקריים של פיברומיאלגיה נמנים כאב המופיע בכל הגוף. לעתים הכאב קשור לשעת היום, רמת הפעילות הפיזית, מזג האוויר, דפוסי השינה ומידת המתח שהחולה חווה. 90 אחוזים מהמחולים סובלים מעייפות, מתונה או חמורה, ומהפרעות שינה. הם חווים תשישות וחוסר אנרגיה כמו שחשים בעת שפעת.

ישנם גם שינויים במצב הרוח והחשיבה. קיים קשר בין המחלה לבין דיכאון וחרדה. בנוסף, עלולים החולים לסבול מכאבי ראש, כאבי בטן, נפיחות, שלשול, עצירות, תסמונת המעי הרגיז, תכיפות במתן שתן ומחזור דם רגיש.

בין הגורמים המוכרים כיום העלולים לגרום להתפרצות פיברומיאלגיה ניתן למנות גורמי דחק כמו מחלה, טראומה פיזית או נפשית או שינויים הורמונאליים. מעורבות בתאונת דרכים או הידבקות בשפעת או בווירוס, עלולים להחיש את התפרצות המחלה.

מחלה קשה על רקע נפשי נטו , פחדים , חרדות , רקע פסיכולוגי , מיגרנות , דלקת פרקים קרות , אוסטופרוזיס , אוסטוארטריטיס .

גורם מנטאלי ואומציונלי .

כאבים בכל הגוף : שרירים , מפרקים , גידים

מחלה מחמירה בחורף

הטיפול הקונבנציונאלי תרופות אנטידיפרסנטיות

הגדרה
המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים.
אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות.

נתונים אפידמיולוגים
המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה.
היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי.
כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת).

המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים.
כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם.
במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית.
כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה).

אבחנה
אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים.
יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו).
האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים:
* הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד.
* אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף.
* במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס.
* רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ).
* 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון.
* שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני

תסמונת העייפות הכרונית
התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים.
תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה.
התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות.
במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון.
האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת.
יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד.

המשותף והמבדיל בין CSF ל FM
ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS.
* חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS.
* חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט
* בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה.
* תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך.
* CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית.
* חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS.

הגישה הטיפולית של ד"ר יוסף רחמים במצבי פיברומיאלגיה

1. פיתוח מודעות והבנת המחלה אצל החולה/ מטופל.

2. טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים.

3. עיסוי רקמות רפואי

4. עיסוי לימפאטי

5. פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה

6. הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´

7. עבודה על גוף ונפש

8. התאמת סגנון חיים למטופל , בניית הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים,

9. הרגלי תעסוקה,

10. שמירה על תזונה ומשקל,

11. פיתוח תחביבים וזמן פנאי

12. דיקור

13. טיפול נטורופאתי בפיברומיאלגיה

14. טיפול תזונתי בהתאמה אישית

15. 15/ טיפול בויטמינים ומינראלים

166. ארומתרפיה לחיזוק גוף

17. פרחי באך לאיזון הנפש

בנוסף לכאבי השרירים, נוטים חולי הפיברומיאלגיה לסבול מדיכאונות, הפרעות שינה, כאבי ראש, רגישות לטמפ', התפרצויות כעס, תחושות נימול בגפיים, מעי רגיז, הפרעות זיכרון, הפרעות קוגניטיביות, הפרעות זיכרון ועוד.

נמצאה קורלציה בין הדבקה בנגיף EBV ופיברומיאלגיה.

מאפייני הפיברומיאלגיה דומים בחלקם לתסמונת התשישות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome).

למעשה אין גורם אחד ברור שמביא להתפרצות המחלה על אף שנמצא קורלציה בין סטרס נפשי או פיזי, הדבקה בנגיפים שפוגעים בכבד (EBV, CMV) , טראומה נפשית או פיזית, רקע משפחתי ועוד...

* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.

בברכת רפואה שלמה ,

יוסף רחמים PHD

מטפל בכיר רב תחומי

053-7738220

כל הזכויות שמורות לד"ר יוסף רחמים